ב-13 במאי השתתפו מרצים, סטודנטים, תומכים, וכמה חברים של המכון הפרנציסקני לחקר המקרא בירשלים באירוע לציון מאה שנה להקמתו. המוסד המדעי למחקר ולהוראה אקדמית של כתבי הקודש והארכיאולוגיה המקראית הוא למעשה בן 100 שנה. האירוע היה עשיר ברגעים של שיתוף. האב רוסריו פיירי, דיקן המכון הפרנציקני לחקר המקרא אמר כי ה-13 במאי, הוא היום של גבירתנו מפאטימה, וזהו יום שמח לחגוג את יום השנה הזה: אנו מוצאים את עצמנו היום משלימים את יום השנה המאה לייסוד המכון הפרנציקני לחקר המקרא, כי לאחר הפגישה עם האפיפיור בוותיקן, לאחר הוועידה שהתקיימה ברומא באוניברסיטת אנטוניאנום, היה חובה לתכנן את הפגישה הזו גם כאן, בעיר הקודש, כדי לחלוק את שמחת ההנצחה עם מי שלא יכלו להגיע לרומא. האב רוסריו הודה גם לנציגי כל הרשויות שנכחו באירוע. האב פרנצ'סקו פאטון, שומר ארץ הקודש אמר כי תרומתו של המכון הפרנציסקני לחקר המקרא ב-100 שנים אלה הייתה חשובה מאוד. האב פרנצסקו פאטון, שומר ארץ הקודש אפשר לומר שהמחקר שפיתח, גם בעל האופי הארכיאולוגי וגם הלשוני, אפשר לשמור על חקר המקרא מפני סחף אידיאולוגי. לימוד הארכיאולוגיה כמו גם חקר ההקשר של הסביבה הגיאוגרפית וההיסטורית, וגם מחקר קפדני של שפות המקרא סייעו לתת בסיס מוצק מאוד לפרשנות והייתי אומר שגם סייעו לשמור על ההיבט של ההתגלות וההיבט של ההתגלמות, כלומר, רז האל שמתגלה, ובמובן קטן, עבורנו כנזירים קטנים, זה היה קצת כמו להרגיש את עצמנו בתוך החריץ של אהבתו של פרנציסקוס לדבר אלוהים ואנושויו תו של ישוע המשיח. הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה, הפטריארך הלטיני של ירושלים, הוא סטודנט לשעבר של המכון הפרנציסקני לחקר המקרא. הקרדינל פיירבטיסטה פיצבאלה הפטריארך הלטיני של ירושלים אלו היו 10 השנים הראשונות, ששם למדתי, כמו כל הסטודנטים, כתיבה, ארכיאולוגיה, למדתי שיטת לימוד, שהיא מאוד חשובה, אבל מעל הכל למדתי מאותם מרצים לשלב לימודים עם החיים. לעתים קרובות מאוד ההיבטים הללו נשמרים בנפרד, אבל זה גם היה מאוד מכריע עבורי, כשראיתי יותר מכל את הסינתזה שלהם בין לימוד לחיים ומהסינתזה שלהם בין לימוד לחיים למדתי לעשות סינתזה משלי, זה מה שמלווה אותי עד היום. כפי שאמרתי פעמים רבות, אנו זקוקים למכון לחקר המקרא אשר בעבר אפשר לאחד את האמונה עם ההיסטוריה והאדם באופן מדעי. כמו כן הוזמן מונסיניור חיימה שפנגלר, נשיא הועידה הלאומית של הבישופים של ברזיל ושל וועידת אמריקה הלטינית, שלמד בירושלים בשנים 1987 עד 1990. בשל המצב הטראגי עקב השיטפונות בדרום ברזיל, נסיעתו בוטלה. הוא שלח הודעת וידאו בה אמר אני רוצה שוב לומר תודה רבה למשמורת ארץ הקודש. יהי רצון שאלוהים יגמול לכם לא בכפל אלא במידת הבשורה, פי מאה יותר. כל טוב לכם . אלסנדרו קוניליו מרצה במכון הפרנציסקני לחקר המקרא הציג את הפעילויות של המכון . האב אלסנדרו קוניגליו מרצה במכון הפרנציסקני לחקר המקרא בשבילי זה היה נפלא להצליח לשחזר את המסורת וההיסטוריה של ההפקות המדעיות שנעשו על ידי האבות שקדמו לנו. מכיוון שהגעתי לאולפן רק לפני עשר שנים כמרצה, ידעתי רק קצת על ההפקה העצומה של האנשים שלנו, תחילה ארכיאולוגים, אחר כך בלשנים, ופרשנים. והצורך להכין את הסיכום הזה היה קצת כמו לחזור לרוח ההיא שהניעה את האבות הראשונים שלנו לייסד את המכון ולבצע את המחקר הזה במשך 100 השנים הללו. "החזרה לירושלים" היה הנושא של המרצה ג'וזפה בופון, סגן הרקטור של אוניברסיטת אנטוניאנום האפיפיורית ברומא, שבו שחזר את ההיסטוריה של ייסוד המכון הפרנציסקני לחקר המקרא, בעקבות הקשר עם המוסדות הכנסייתיים והקשר הבינלאומי עם רומא, והדגיש את ההשלכות הפוליטיות והאזרחיות של מציאות שתרמה - במיוחד עם המחקר הארכיאולוגי - להנחיית מחקרים פרשניים. המרצה אוגוסטין הרננדז וידאלס, רקטור האוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום, ציין את חשיבות המחויבות ללימוד מעמיק של דבר האלוהים שבוצע בשנים האחרונות. לא רק כמפיצי דבר אלוהים , אלא חוקרים קשובים ונלהבים של כתבי הקודש. האב אוליבייה פוקיון, מנהל בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים, דיבר גם הוא על יחסי האחווה בין שני המוסדות. אוליביה פוקילון בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים עבור בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה , יש באמת קשר אחים עם המכון הפרנציסקני לחקר המקרא . זהו קשר האחים הבסיסי. אנחנו קצת כמו האחות הגדולה, שכן אנחנו קצת יותר מבוגרים, אבל האחות הגדולה שכלל לא מקנאה, להיפך, שמתמוגגת כשהיא רואה איך אחותה הצעירה גדלה ונושאת פרי. אנו רואים זאת בשיתוף פעולה מצוין, שיתוף פעולה למען עתיד הארכיאולוגיה ולמען עתיד לימודי המקרא. וכל זה באמת חשוב, במיוחד היום, להבנת האמונה. לקראת תום המפגש הציג האב רוסריו פיירי את מדליית ההנצחה. האב רוזאריו פיירי דיקן המכון הפרנציסקני לחקר המקרא זו ללא ספק הייתה מתנה, מה שאנחנו חווים עכשיו. הצלחנו לזכור את העבר שלנו כדי לפתוח נקודת מבט חדשה ולהמשיך את המסורת הזו. הייתה גם עדותו של הפטריארך, שהיה סטודנט, ועדותו הנוגעת ללב של מונסיניור שפנגלר, שלא היה מסוגל להגיע אבל בכל זאת שלח לנו את הסרט הנהדר הזה. וזהו יובל המאה, היום הזה שהיינו צריכים לירושלים . ברור שגרנו לראשונה ברומא עם האב הקדוש, עכשיו אנחנו חיים כאן, עם המשפחה, למען המשפחה, עם הרבה חברים ועם הרבה אנשים שאוהבים אותנו, וזו עדות שהחסד הזה שכולנו קיבלנו הוא פשוט תודה לאלוהים על כל המתנות שהוא נתן לנו בשנים אלו, במלאת המאה הזו. Read More