בעקבות המסע הסינודלי ובהשראת חגגיגת התגלות ישוע שקם לשני תלמידי אמאוס, פרנציסקנים, נוצרים מקומיים, ועולי רגל התאספו בסעודת האדון החגיגית, במנזר המוקדש לאירוע מקראי זה, באמאוס אל קוביבה. על פי ספר הקודש : " אוֹתוֹ יוֹם הָיוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הוֹלְכִים אֶל הַכְּפָר הַנִּקְרָא עַמָּאוּס, שֶׁמֶּרְחָקוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּאַחַד־עָשָׂר קִילוֹמֶטֶר, 14 וּמְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם עַל כָּל מַה שֶּׁקָּרָה. 15 וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁשּׂוֹחֲחוּ וְהִתְוַכְּחוּ הִתְקָרֵב יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ וְהָלַךְ עִמָּהֶם, והחל להסביר להם כל הכתובים המתייחסים אליו. וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר־הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו וַיְהִי כְּהֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ׃ וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם וַיִּקַּח אֶת־הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם׃ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירֻהוּ וְהוּא חָמַק עָבַר מֵעֵינֵיהֶם׃ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא בֹעֵר הָיָה לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּר־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים. האב דוברומיר ג'סטאל, פרנציסקני כומר למשמורת ארץ הקודש "תלמידי אמאוס פגשו את ישוע אבל בשלב מסוים דרכם הוסתרה על ידי המוות, על ידי הייסורים שעבר המושיע שלנו. והנה, מיואשים, הם פנו לכאן לאמאוס. אבל בדרך הם פוגשים את ישוע . הם מזהים אותו בבציעת הלחם, הם מקבלים דברו. וכך הם הופכים לעדים לתחייתו ולאהבתו. בחיינו, במיוחד בימים אלו, דרכנו כבדה מזוועות המלחמה, הפיגועים, צורות האלימות השונות. גם כאן, בהסתכלות על שני תלמידי אמאוס, עלינו להקפיד ללכת יחד, לזהות את ישוע ולקבל את דברו. כך גם אנו הופכים לעדים לתחיית החיים החדשים, המתחדשים באדוננו וגם עדים לאהבתו לשכן שלו , כך שכל אלימות, כל מלחמה יובילו אותנו לשלום, לניצחון הטוב". גישה של הקשבה, כמו זו של התלמידים, היא הקריאה של הסינוד לכולם, מכיוון שכפי שאומר האפיפיור פרנציסקוס, "כנסייה סינודאלית היא כנסייה שמקשיבה". במנזר ההתגלות של ישוע ישנה תמונה יפה המזכירה את הרגע שבו ישוע בוצע את הלחם עם תלמידי אמאוס. השיתוף שבחגיגה זו מתבטא במילה ולחם הקודש. הדרשה ניתנה על ידי כומר הקהילה הלטינית של ירושלים, האב אמג'ד סבארה. האב אמג'ד סבארה, פרנציסקני כומר הקהילה הלטיני כנסיית סן סלבטורה - ירושלים "אנחנו באמאוס, למחרת חג הפסחא, והנה ניסינו להרהר בסדרי העדיפויות של הסינוד: השותפות. זה הזמן הטוב ביותר עבור האדם לקרוא מחדש את ההיסטוריה שלו כהיסטוריה של הישועה. זה מה שישוע עשה בהליכה עם התלמידים: הוא שמע את תלונותיהם, ציפיותיהם, הם לא הבינו. הם חשבו שאלוהים יעשה הכל לפי דרכם: כאן ישוע הבהיר שלא הכל קורה בצורה אנושית, אישית . יש לקרוא את הכתובים מחדש. כאן הכל הוכן, ונחזה מראש. ההשתתפות נובעת כאן, מבציעת הלחם, האוכריסטיה, מהקריאה המחודשת של הכתובים שגורמת לנו לגלות את משמעות הגאולה של חיינו הארציים וגם מתוך הידיעה כיצד לשתף אותה עם אחרים". "למען כנסייה סינודאלית: שותפות השתתפות ושליחות " זהו נושא הסינוד שהפרנציסקנים מנסים ליישם בכל יום באמאוס אל-קוביבה, כפר שרוב אוכלוסייתו מוסלמית . האב ארתורו וזאטורו ראש מנזר אמאוס "היום הוא חג אמאוס אל קובייבה שהוא באמת חשוב עבורנו כי הוא מגיע למחרת חג הפסחא. כאן אנו פוגשים את ישוע שבא לעודד את שני תלמידיו שברחו מירושלים כי לא הרגישו בטוחים. וכך ישוע מתקרב היום לאדם ההולך בחיים האלה. הדרשה הזו בפני 2 התלמידים חשובה מאוד עבורי, החי כאן בין כל המוסלמים, וישנה רק משפחה נוצרית אחת ". לאחר שחלק את המילה ואת האוכריסטיה, בתום החגיגה, סגן שומר ארץ הקודש עשה את מה שישוע עשה על ידי בציעת הלחם עם התלמידים. הופינג ג'ורדן עוֹלֶה רֶגֶל "זה היה יום מבורך עבורי, ועבור האנשים האלה כאן היום סעודת האדון הייתה יפה. אנחנו ממש שמחים".