על הר תבור נצבת כנסיית ההשתנות היפהפייה, שנבנתה לפני מאה שנים על חורבות מבנים קדומים, שניתן לראות בקריפטה ובמרתף. התכנון החל ב-1911 על ידי ג'וליו ברלוצי, והמשיך ב-1919 על ידי אחיו אנטוניו, שהיה אחראי על הבנייה שנמשכה מ-1921 עד 1924. ברלוצי בחר להקים כנסייה בסגנון סיריאני-רומי מהמאה הרביעית לשביעית. החזית החיצונית כוללת שני מגדלים מסיביים המחוברים בקשת בסגנון ביזנטי. חלל הכנסייה נחלק לשלוש ספינות, כשהמרכזי מסתיים באפסיס חצי עגול, המאופיין בפסיפס מוזהב המתאר את אירוע ההשתנות : ישוע באמצע בין הנביאים משה ואליהו, עם פטרוס, יעקב ויוחנן. הסמליות של ברלוצי נמשכת בכל שאר האלמנטים הבנויים של הכנסייה. במדרגות המובילות לקריפטה הפתוחה, ניתן לראות את הפסיפס המתאר את אירוע ההשתנות: ישוע היה עד ל"אירועי השתנות רבים" במהלך חייו. מלידתו עלי אדמות, ליסוד רז לחם הקודש, עד להקרבתו על הצלב ותחייתו, כל האירועים הללו מוצגים בדמויות שבחר ברלוצי. במגדלים שתי כנסיות קטנות: האחת מוקדשת לאליהו הנביא והשנייה למשה. עלינו שוב להר כדי לציין את יום השנה המאה לכנסיית ההשתנות. אנחנו עם האב מאסימו פוזארלי, המזכיר הכללי של מסדר האחים הקטנים, המבקר בארץ הקודש בין ה 15-20 באפריל. סעודת האדון נחגגה בכנסייה התחתונה בהשתתפות הקהילה הפרנציסקנית באזור הגליל. בדרשתו הדגיש האב פוזרלי את הקשר של פרנציסקוס הקדוש עם היסוד העיקרי של הכנסייה, שהוא האור. במסע החזרה בתשובה הרוחני שלו, העני מאסיזי חווה את הקוטביות הזו: אורו של האדון עשה את דרכו אליו אך הוא עדיין חש את כובד החושך שלו, את חטאיו, כאילו הוא "שב רק לעצמו". האב מאסימו פוזארלי, פרנציסקני המזכיר הכללי של מסדר האחים הקטנים כאן בכנסייה מלאת האור הזו שאנו חוגגים את יום השנה ה-100 להקמתה, אני רוצה להזכיר את החוויה של פרנציסקוס. אני עומד כאן להתפלל, נזכר בחוויה מיוחדת עם צעירים, המגיעים כצליינים לכאן ברגל מהמישורים כדי לעלות לכאן עייפים, אבל גם נושאים איתם את כל הצרות והחושך של חייהם הפנימיים. אבל אני מוצא אותם שקועים במציאות של אור, אור קדושת ה'. אני מקווה שזה יעזור למי שיכול לבוא לכאן או למי שיכול גם להפיק תועלת מהזיכרון הזה דרך המדיה החברתית, להרגיש בתוכם את החילוף הזה בין אור לחושך, ולאפשר לאור שהוא הבשורה של ישוע להגיע אליהם. בתום סעודת האדון, נפתחה בחלק הצדדי של הכנסייה תערוכה שכותרתה: "חושך". האב ריקרדו, שומר המנזר, מציין כיצד הוועדה שהוקמה לרגל היובל של שלוש הכנסיות - ההשתנות, גת שמנים וכנסיית יריחו - רצתה להתייחס לרגעים החשובים ביותר בהיסטוריה של הפרנציסקנים בשלושת המקומות הללו, שבנייתם הופקדה בידי האדריכל אנטוניו ברלוצי. האב ריקרדו מריה בוסטוס, פרנציסקני שומר מנזר ההשתנות מה שאנו מציגים היום הוא גם תערוכה קטנה, שתתקיים בכנסיית גת שמנים בירושלים, כלומר הצגה כללית של הכנסיות: הגיאוגרפיה, ההיסטוריה והאדריכלות שלהן, כמו גם המורשת האמנותית של כנסיית גת שמנים וההשתנות. לגבי כותרת התערוכה הוועדה ביקשה להציג את הנרטיב המקראי: ייסוריו של ישוע, שהיו עדים להם הנביאים משה ואליהו, ולאחר מכן את אור ההשתנות שבו מופיע האדון כאלוהים. האב ריקרדו מריה בוסטוס, פרנציסקני שומר מנזר ההשתנות המקור הראשון הוא הבשורה, אותה אנו חוגגים מדי יום מכיוון שקבוצות עולי הרגל המגיעות לארץ הקודש ויש להן את החסד לחגוג את סעודת האדון במקום הזה, חוגגות את מיסת ההשתנות של האדון. זוהי חגיגה מיוחדת שנחווה ב-שישי באוגוסט, מועד סיום שנת היובל. האור שהוטבע בזיכרונותיהם של השליחים לפני שהם נסעו לירושלים וראו את ישוע מת על הצלב יחזק את אמונתם. כך, כאשר נגעו באור של בן האלוהים, הם מצאו את הכוח לא להיכנע לצל המוות. האב פרנצ'סקו פאטון, פרנציסקני שומר ארץ הקודש וכך ה' נותן לנו גם רגעי אור בחיינו, לפעמים בתפילה, לפעמים כשאנחנו מאזינים לקטע מספר הקודש , ולפעמים ברגע של פולחן. עלינו לשמר את הרגעים הללו, כי נזדקק להם יותר מכל בתקופות של חושך, חוסר ודאות, קשיים פנימיים וקשיים הקשורים בכאב המוות. כמו אלה שאנו חיים אותם כאן בתקופה זו של סערה פוליטית, מלחמה ומוות מתמיד. אנו זקוקים לאור שמעניק לנו חג הפסחא ולאור שההשתנות של האדון נותנת לנו בזמן שאנו מחכים לחג הפסחא. Read More