ליד הפורזיונקולה באסיזי ניצבת כנסיית המעבר, המרפאה העתיקה של המנזר הראשון. בערב ה-3 באוקטובר 1226 קיבל פרנציסקוס הקדוש את פני אחותו המוות בשירה . בכל שנה ב-3 באוקטובר, בזמן השקיעה, מציינים רשמית ברחבי העולם את מעברו של פרנציסקוס הקדוש . במנזר המושיע הקדוש בירושלים ניהל האב פרנצ'סקו פאטון, שומר ארץ הקודש את הטקס בנוכחות נזירי משמורת ארץ הקודש, נציגי קהילות דתיות בארץ הקודש ונוצרים מקומיים . בדרשתו ציין שומר ארץ הקודש את מתנת חיי נצח, והוסיף כי מה שאנו מחפשים, בחיינו, בין אם ארוכים הם או קצרים, חיים שלמים (כלומר שמחים) ונצחיים. דרך מסע חייו, פרנציסקוס הקדוש מלמד אותנו להתכונן תמיד לחיים מלאים ונצחיים, באמצעות סדרת שלבים של חג הפסחא, שמובילים אותנו מעת לעת לגרום לחלק מאתנו למות (או לתת למות) כדי להגיע לעוד צורת חיים אותנטית ושלמה יותר. פרנציסקוס הקדוש תרגל זאת לאורך כל חייו. הוא אפילו חייך בשעת מותו ואמר: "ובכן, אחותי המוות, בשבילי את תהיי השער לחיים " במהלך הווספרים חידשו ארבעים ושניים נזירים ממנזר עין כרם והמושיע הקדוש את נדריהם הראשונים, נזירים אלו הגיעו מכל רחבי העולם. אחד הרגעים המרגשים ביותר סיפור מעברו של פרנציסקוס הקדוש ומזמור היצורים. הטקסים התחדשו למחרת בבוקר עם סעודת האדון בכנסיית מנזר המושיע הקדוש. המזבח, המעוטר בפרחים יפים, קיבל את פני החוגגים ואת התהלוכה הארוכה של פרנציסקנים וכוהנים אחרים ואנשים מקודשים שהצטרפו, ברוח של איחוד אחים כדי לחיות את שמחת היום הזה. בטקס השתתפו גם נציגי קונסוליות בירושלים, נציגי רשויות דתיות ונציגי הכנסיות הקתוליות המזרחיות . על פי המסורת, את החגיגה הרשמית לרגל חג פרנציסקוס הקדוש ינהל כוהן מהמסדר הדומיניקני. בהתאם לכך, את סעודת האדון ניהל אב מנזר סטפן הקדוש הדומיניקני בירושלים ,האב מרטין סטזאק. את הדרשה נשא האב אנתוני ג'יאמברוני, סגן מנהל האקול ביבליק בירושלים, שהדגיש כי "הכנסייה, מעצם טבעה, על כל חבריה, חייבת לצמוח לאותו אדם מושלם ולהגיע לשיא הבגרות של ישוע. אנו רואים את זה משתקף בצמיחת הכריזמה הפרנציסקאניות . דרך הפירות של פרנציסקוס הקדוש, אנו רואים כיצד הענקת הרוח אליו הייתה ללא מידה והובילה אותו לפאר העדות האוונגליסטית.