חברי היקרים, אנו נמצאים לפני קברו של ישוע, המקום שבו הונחה בערב יום שישי גופתו חסרת החיים. אנו נמצאים כעת בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים בכנסיית הקבר הגדולה. כשישוע נידון למוות היינו מחוץ לחומות, ובסמוך הייתה גבעת הגולגולא, שבה הוצאו להורג הנידונים למוות ושם גם ישוע נצלב. בירידה מהסלע של הגולגולתא היה שטח מעובד, גינה קטנה שבה אולי צמחו עצי זית, קצת לימונים, קצת גפנים וקצת שקדיות. ממש בשולי הגן הייתה מחצבת אבן, כעת נטושה ומשמשת לקבורה. במקום שבו אנחנו נמצאים ושם יוסף הרמתי קנה לעצמו קבר חדש. כאן הונחה גופתו של ישוע, לאחר שנמשחה והולבשה בתכריכים בחפזון, עטופה בתכריכים חדשים, כשמצנפת מכסה את פניו. כשהגיע הלילה, היה צריך להשהות את כל הפעילויות, לרגל כניסת השבת- . לילה נוסף יצטרך לעבור לפני שהם יוכלו לחזור לכאן לבכות ולהשלים את הליכי הקבורה . כשבאתי לבקר את הקבר הריק הזה ועצרתי כאן להתפלל , שאלתי את עצמי כמה פעמים: מה קרה בלילה שבין יום שבת הקדוש ליום ראשון של פסחא? כיצד נוצרה תחייתו של ישוע, שהיא היסוד של אמונתנו ותקוותנו? אני מדמיין את השעה האפלה ביותר של הלילה ואת רגע התפוגגות החשיכה עם קרן השמש הראשונה שמופיעה מרחוק, באופק. אני מדמיין את השעה החשוכה והקרה ביותר של הלילה, שבה אפילו נשימתו של תינוק מורגשת, והטל שוקע על הדשא והעצים. ואני מתאר לעצמי שברגע אחד כמו ברק הכל משתנה ! הקשרים שקשרו את גופתו של ישוע בתכריכים השתחררו לפתע, והתכריכים נתלו על האבן, מרוקנים לפתע מתכולתם , והמצנפת נותרה תלויה כדי להזכיר שכיסתה פנים. באותו רגע של אור יש התחלה של יצירה חדשה, עולם חדש ואנושות חדשה. באותו רגע של אור, גופו של ישוע שקם באלוהים נושא לנצח חלק וזרע של האנושות החדשה. בהיותי כאן, אני קולט באופן מסתורי שהאור הזה גם עוטף אותי ושעכשיו גם חיי וגופי מתחדשים. אני מבין שהקבר הזה הוא הדלת לחיים כי כאן נכנס ישוע לתהום של המוות והפך אותו למעבר לחיים באלוהים. אני יודע שהעולם שבו אנו חיים עדיין נראה המום מכוחם של הרוע, האלימות, השנאה והמוות. אני רואה את זה במלחמות ובעוולות, באי שוויון כלכלי ובציניות של אדישות מול אסונות טבע, שממשיכים לגרום למוות וייאוש. אני רואה את זה באידיאולוגיות המצדיקות אפליה, שימוש אכזרי באלימות, ביטול כבודו של האדם, השמדת עמים שלמים. אני רואה את זה בשנאה שממשיכה להיזרע בשתי ידיים בתלמים של ההיסטוריה ושל האנושות שלנו, גם כאן בארץ הקודש. אולם בהבזק האור הזה שמסמן את המעבר מליל העולם לעולם חדש, אני רואה שכל זה כבר נוצח. אני מרגיש תקווה שנולדה מחדש בליבי, תקווה חזקה יותר מכל ראיה נגדית. תקווה חזקה יותר מהחוויה הקשה של הרוע . חג פסחא שמח מירושלים! יהי רצון שהאדון הקם יביא תקווה לכל אחד ואחד מכם, ויאיר כל לילה שעלול להחשיך את לבכם. יהי רצון שהוא יאפשר לכם להפוך לזורעי אמונה ותקווה . המשיח קם ! אכן הוא קם ! חג פסחא שמח !