ברגע של איחוד רוחני עם יקיריהם שנפטרו בתקוות התחייה, נהרו המאמינים ב-2 בנובמבר לכנסיית מנזר המושיע הקדוש בירושלים, כדי להנציח אותם ולהתפלל עבורם. האב אמג'ד סבארה כוהן הקהילה הלטינית של מנזר המושיע הקדוש בירושלים בספר המכבים בברית הישנה הוזכר שכאשר אנו מתפללים עבור אחינו המתים, ואלוהים מקבל אותן, יסלח להם על חטאיהם. זהו תפקידה של הכנסייה ותפקיד המשפחה ביום הזה, כאשר אנו מתפללים בסעודת אדון ואומרים: אדוני, אל תסתכל על חטאינו, אלא על אמונת הכנסייה שלך, כלומר, אמונת הכנסייה המטהרת את חטאינו באמצעות הקורבן המשיח החי. את סעודת האדון ניהל האב אמג'ד סבארה, כוהן הקהילה הלטינית של מנזר המושיע הקדוש בירושלים, בהשתתפות סגן שומר ארץ הקודש, האב איברהים פלתאס, ונזירי המשמורת. האב סבארה אמר בדרשתו שמה שמכשיר אותנו לשבת על השולחן השמימי הוא לאכול את גופו של ישוע ולשתות את דמו, כלומר לקבל את לחם הקודש, ולהפוך את חייהם של אלה שאלוהים שם בחיינו לטובים יותר, וציין את דברי המשיח: כִּי רָעֵב הָיִיתִי וּנְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל, צָמֵא הָיִיתִי וְהִשְׁקֵיתֶם אוֹתִי בתום סעודת האדון צעדו הכוהנים והמאמינים, כשהם נושאים תפילות ,בתהלוכה המסורתית לעבר הר ציון, אל בתי הקברות של הכוהנים והחילונים ובכל אחד מהם נערכה תפילה ולאחריה בירוך הקברים בקטורת והתזת מי קודש. האב איברהים פלתאס סגן שומר ארץ הקודש כפי שאתה יכול לראות, כל הנזירים באים להתפלל כאן, וזו הרוחניות הפרנציסקנית, לקבל את המוות בשמחה כפי שעשה פרנציסקוס הקדוש. הנזירים הפרנציסקנים מלווים את האבנים החיות במהלך חייהם וגם לאחר מותם. בבית הקברות נעלמים אוצרות העולם ופיתויו מאחורי שאלתו של ישוע: מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לְאָדָם אִם יַרְוִיחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיַפְסִיד אֶת נַפְשׁוֹ? בידיעה שאלוהים לא ישאל אותנו כשנמות , על מה שבידינו, אלא על מה שבלבנו, נחמתו של המאמין היא תקוות התחייה, ומודעותו שחייו הם עלייה לרגל לקראת בוראו, כפי שהביע זאת אחד המאמינים תוך הנחת זר פרחים על קברו של יקיר. כאדר ראעד מירושלים היום באנו לבקר את המתים ולשים פרחים על הקברים, כי הם מסמלים את שמחתנו בכך שיקירנו יושבים על השולחן השמימי.