מדי שנה, על פי המסורת, מציינת כנסיית ירושלים, יחד עם נזירי משמורת ארץ הקודש, את חגם של פטרוס ופאולוס הקדושים, הנחשבים לעמודי התווך הראשונים של הכנסייה. הטקס כלל הסמכה של ארבעה כוהנים חדשים. הם שני קדושים חשובים מאוד: פטרוס הקדוש, הסלע שעליו בנה ישוע את הכנסייה שלו, ופאולוס הקדוש, עם מסעותיו וכתביו, הוא השליח לאומות העולם. פאולוס הקדוש אומר שאמונה, שהיא בהחלט מערכת יחסים ומפגש אישי עם ישוע, בחירה שמשנה את חיינו, אבל עלינו גם להתמודד עם דחייה, התנגדות ואי הבנה, הפטריארך הלטיני של ירושלים, ציין זאת בדרשתו במהלך סעודת האדון שניהל . הפטריארך הוסיף כי השליח פאולוס מזכיר לנו שהחיים הנוצריים חשובים ותמיד נשארים הצעה ידידותית וקלה, אך בו זמנית הם גם דורשים איתנות ובהירות, עם עצמנו, ראשית, בחיינו הפנימיים, בנוסף לעדות בפני אחרים. הפטריארך פיירבטיסטה פיצהבאלה הפטריארך הלטיני של ירושלים פאולוס הקדוש אומר בצורה מאוד ברורה שהמאבק הטוב אינו השימוש בנשק – הביטוי אשר בשימוש – אלא כלי הנשק של האור והצדק. עם העדות שלנו לאהבת המשיח שגאל את העולם ללא פחד וגם עם הבהירות שצריכה להיות לכל נוצרי, אנו נקראים לתת את העדות היפה שלנו לאמונה. אירוע זה היה שלב חשוב ומהותי עבור ארבעה כוהנים חדשים - כולם ממוצא אפריקאי - נקראים להיות אחים, חברים, אבות ומורים. בתחילת הטקס היה זה האב פרנצ'סקו פאטון, שומר ארץ הקודש, שהציג את המועמדים להסמכה הקדושה, ואמר כי הם ראויים להגיע לדרגה השנייה של רז הכהונה. האב פרנצ'סקו פאטון, פרנציסקני שומר ארץ הקודש ייעודים חדשים הם תמיד סימן טוב לכך שהכנסייה חיה. הם יחיו את שירותם ככוהנים פרנציסקנים בצורה מסוימת מכיוון שהם יוכלו לעזור לאנשים, דרך הניסיון שחוו, לאהוב יותר ויותר את האנושיות של אדוננו ישוע המשיח. יהיו אלה גם - בשנים הבאות – שיקראו ליבשת הגדולה הזו, אפריקה, היבשת בה צומחת הכנסייה, לאהוב את ארץ הקודש ולעלות לרגל לכאן כדי לחדש את אמונתם, היכן שנמצאים מעיינות אמונתנו . זהו סימן גדול לתקווה ולעתיד. בתום סעודת האדון הודה האב ז'אן קוגבה לכל מי שהשתתף בחגיגה, וכן לאלו שתרמו לחינוכם האישי והרוחני. האחים הללו נושאים עימם כבוד גדול: זיכרון הארץ הזו וההזדמנות הגדולה להכיר אותה לאחרים, במיוחד לאחר שנות שירותם במקומות שבהם חי ישוע. האב יאן קוגבה מגודה,פרנציסקני קרן הבתולה מרים גבירתנו של אפריקה המדינה שלי תשמח מאוד לקבל כוהן שהתחנך בירושלים. זו שמחה גדולה שאקח איתי הביתה: הלכתי בעקבות ישוע, בארצו, על אדמתו ועכשיו אשוב להורי: כולם יהיו שמחים, ונדהמים ותמיד ישמחו לעזור לי להתקדם. האב אמוזי דניאל מולי,פרנציסקני מחוז פרנציסקוס הקדוש באפריקה זה משהו שחלמתי עליו שנים רבות, מאז שהייתי קטן. היום החלום הפך למציאות. "אני אשא איתי את ארץ הקודש לכל מקום שאלך בשליחויותי העתידיות". זוהי ברכה