בימים אלה מציינים היהודים את חג הסוכות, שנמשך שבעה ימים. חג זה מנציח את שהותם של היהודים בסוכות במשך ארבעים שנה במדבר סיני, לאחר יציאתם ממצרים בהנהגתו של הנביא משה. כפי כאמור בספר ויקרא :
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם
התורה מצווה על נטילתם של ארבעת המינים בחג הסוכות, אתרוג, לולב, הדס וערבה המשמשים בטקסים ותפילות הודיה לאורך כל שבעת ימי החג
האב דיוויד נויהאוז
פרופסור ללימודי דת
מהו הספר שיהודים קראו בחג הסוכות שהוא אידיאלי לחג הזה? זהו ספר קהלת! מבין ספרי החכמה, ... הבל הבלים ... עלינו להיות מודעים לכך שהחיים האלה הם תקופה בה אנו עוברים. הם כמו סוכה. זה לא משהו חזק ויציב. החג הזה קשור לרוחניות הזו
סוכות מוקמות במרפסות פתוחות, על גגות, או ליד הבית, וקירותיהן בדרך כלל עשויים עץ ומכוסים בכפות דקלים. בפנים הם מעוטרים בעיטורים יפים. על פי הנוהג היהודים אוכלו בסוכות לאורך כל שבוע חג, וחלקם לנים בהן .
SPK 1
חג הסוכות הוא אחד החגים שהיהודים חגגו עד שנת 70 לספירה עם עלייה לרגל קולקטיבית לבית המקדש בירושלים. הוא נחשב לחג גדול מכיוון שכל האנשים יכלו לעלות לרגל לבית המקדש לאחר שסיימו את הקציר, דבר הנושא סצנה של אחרית הימים
האב דיוויד נויהאוז
מרצה ללימודי דת
בספר זכריה בפרק הארבעה עשר, לנו וליהודים, חג הסוכות הופך לחג אסקטולוגי, כי באחרית הימים, עם חגיגת החג, לא רק העם היהודי מגיע לירושלים, אלא כל העמים והאומות, לסגוד לאלוהים, בורא העולם, האל האמיתי .
אז היכן חג הסוכות הנוצרי, שכן לוח השנה הנוצרי בנוי על החגים המקראיים, למשל, הפסח היהודי והפסח הנוצרי והם בעלי משמעויות שונות
האב דיוויד נויהאוז
פרופסור ללימודי דת
בשישי באוגוסט יש לנו חג גדול , זהו חג ההשתנות, ואני מציין את סצנת ההשתנות כי יש בה סוכות . זכור כי היהודים חיו ארבעים שנה במדבר, כעת, ספור ארבעים יום מהשישי באוגוסט ועד הארבעה עשר בספטמבר, אז יש לנו חג גדול, חג רוממות הצלב! זו הסוכה שלנו! עלינו להיות בצל הצלב, הגענו לחג .
היום הראשון של חג הסוכות היהודי הוא יום שבתון , בעוד שימי חול המועד נחשבים לימים מיוחדים מבחינת תפילות
החג האחרון בחודש תשרי הוא חג שמחת תורה, והוא יחל בשבוע הבא
השבוע במגזין : איגרת חג המולד מאת האב פרנצ'סקו פאטון; תפילה ברומא למען השלום בעולם; פרסום הספר "פלסטין, ערש הנצרות" ; חנוכה: להאיר את העולם; ילדי בית לחם: קרן העבודה הקתולית לתמיכה במשפחות.
פיאצה סנטה מריה בטרסטהוורה ברומא הוארה בנרות של אמונה ותקווה ב-11 בדצמבר, בתפילה לשלום בעולם, בראשות הקרדינל מתאו זופי, נשיא ועידת הבישופים האיטלקים, בנוכחות האב איברהים פלתאס, סגן שומר ארץ הקודש.
ב-13 בדצמבר ארגנה אוניברסיטת דאר אל-כלימה, בשיתוף עם המשימה האפיפיורית, כנס לפרסום הספר "פלסטין, ערש הנצרות: מבוא להיסטוריה של מקורות הנצרות מהמאה הראשונה ועד המאה השביעית" בתיאטרון אוניברסיטת דאר אל-כלימה בבית לחם.