ב 26 ו 27 באוקטובר, התקיימו חגיגות ההודיה על הכרזת קדושתם של אחד עשר המרטירים של דמשק בכנסיית המושיע הקדוש בירושלים, שאורגנו על ידי משמורת ארץ הקודש והכנסייה המארונית. התפילה נפתחה בתפילת ערב, בראשותו של מוסא אל-חאג׳, ארכיבישוף הקהילה הנוצרית המרונית בארץ הקודש להערצת הקדושים ומעלותיהם ההרואיות, בפרט את אלו של האחים מסאבקי הקדושים. ארכיבישוף מוסא אל-חאג׳, ארכיבישוף הקהילה הנוצרית מארונית בארץ הקודש למרות כל מה שקורה בלבנון, בישראל ובפלסטין, אנו רואים שאדוננו ישוע המשיח, נותן לנו חסדים. במשך שבוע החסד הגדול שאנו חווים הוא הקנוניזציה של המרטירים של דמשק. אחד האחים מסאבקי היה סוחר, האחר מורה, והצעיר שומר חדר ההלבשה של הכוהנים בכנסייה. ארכיבישוף מוסא אל חאג', אמר כי הרצח האכזרי של אנשי האמונה הללו בשנת 1860 גרם לחיים חדשים לצמוח אפילו בהיסטוריה של היום, משום שכוהנים וחילונים היו מאוחדים על ידי כתר מות הקדושים. למעשה, הוא מספר לנו שבלבנון מתפשטת בקרב הקתולים החילונים מודעות חדשה לחשיבות העבודה היומיומית כדרך לקדושה רגילה. ארכיבישוף מוסא אל-חאג׳, ארכיבישוף הקהילה הנוצרית מארונית בארץ הקודש כולנו נקראים להיות קדושים, לא עם דוקטורט או תואר אקדמי , אלא עם אהבה לאדון ושיתוף בדברים הקטנים בחיינו אתו. לאחר תפילת הערב יצאו המשתתפים לאולם מושב המשמורת, שם חנכו האב פרנצ'סקו פאטון ומונסיניור מוסא אל חאג' את התערוכה על המרטירים הקדושים, שאצר האדריכל וינצ'נזו זופארדו והוכנה על ידי הוועדה לקנוניזציה של המרטירים של משמורת ארץ הקודש. בהליכה במסלול בכיוון השעון, יכול המבקר לקרוא את הכיתובים מלווים בתמונות המספרים את הביוגרפיה של כל אחד מהמרטירים, באיטלקית, אנגלית או ערבית. כמו כן ישנם ספרים וגלויות עם תפילת השתדלות למרטירים של דמשק להפצת הפולחן ולהכרת עם ה'. האב מיכאל אנג'לו, פרנציסקני משמורת ארץ הקודש אני מסוריה והקדושים של דמשק חשובים לי מאוד. אנו מרגישים את העוצמה שחוותה הכנסייה בתקופה ההיא בסוריה וכיצד היא חווה זאת כיום. אני בא ממקום שבו הקהילה הנוצרית חווה תקופה של מלחמה בשנים האחרונות. ואני יכול לומר שהם נותנים לנו הרבה כוח. נדרתי את נדרי הקבע לפני חודש, התפילה שלי כללה "יעשה רצון ה'". ביטוי זה עוזר לנו להיות תמיד מוכנים וחזקים באדון וללכת בעקבות הדוגמה שלהם של נאמנות למשיח. ביום ראשון, התקיימה סעודת אדון של הודיה בכנסיית המושיע הקדוש בניהולו של שומר ארץ הקודש ובהשתתפותם של ארכיבישוף מוסא אל-חאג ומונסניור אדולפו טיטו ילנה, שגריר הוותיקן בישראל והשליח האפיפיורי לירושלים ופלסטין כוהני משמורת ארץ הקודש , קהילות דתיות אחרות וקהל מאמינים. האב פרנצסקו פאטון, פרנציסקני שומר ארץ הקודש אנחנו שמחים כי הם מתנה מאלוהים, הם מתנה מאלוהים לכל הכנסייה, הם מתנה מאלוהים לכנסיית ארץ הקודש, למזרח התיכון וגם למשמורת. הקדושים האלה חשובים לנו במיוחד מכיוון שהם מייצגים עם אלוהים שלם, של כנסייה שלמה שספגה מות קדושים בשנת 1860 עם עשרות אלפי נוצרים שמתו כדי לא להתכחש לישוע המשיח, כדי להישאר נאמנים לו. האב פאטון ציין בדרשתו שחיי הקדושה הם פרובוקציה לכולנו הנוצרים להבין את החיים כיעוד וכשליחות. האב פרנצסקו פאטון, פרנציסקני שומר ארץ הקודש ברוב המקרים אנחנו לא מקריבים את חיינו בצורה עקובה מדם, אבל אנחנו נקראים לתת את חיינו דרך צורה של מות קדושים יומיומי שהיא של להיות נאמנים לייעוד שלנו, שזה מה שהאפיפיור אמר ברומא, של להקריב את עצמנו למען האחרים בשירות, להפגין אהבה בצורה מאוד קונקרטית. בתום סעודת האדון שרה מקהלת הנזירים שיר הלל למרטירים של דמשק שכותרתו " רעד גהינום ",שהולחן עבור הליטורגיה הספציפית הזו. לדברי המאסטרו, האב קוראדו סיקה, הכרת דמות המרטירים הייתה בסיסית ליצירת מוזיקה שיכולה לייצג את החוויה החזקה שהם חיו. האב קוראדו סיקה, פרנציסקני משמורת ארץ הקודש בחרתי במתודולוגיה שיכולה לכלול מבנה מוזיקלי שלם , מקהלה, איסוף וסולו. שיטה זו נקראת טרופריון מוזיקלי ליטורגי, זוהי שיטה עתיקה שכבר נפוצה באיקונוגרפיה של הכנסייה הקתולית העתיקה. מה זה מציג לנו? יש בית ראשוני, הנושא, שהמקהלה מציגה, שיירשם בצורתו, הפוליפוני, אחר כך יש את המקהלה המגיבה לבית ההוא בשמחה מאותו אירוע שה' ציווה עלינו: בּוֹאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם. ואנחנו שמחים בזה, כי זה חייב להרוס את הפחד מהגיהנום, את הפחד מהמוות.