השם "גת שמנים" מציין שלושה מקומות שכולם נשמרים על ידי הפרנציסקנים: המערה, גן הזיתים וכנסייתה גת שמנים, המכונה גם כנסיית כל האומות. כאן נזכרים בייסורי ישוע ומעצרו בלילה שבו נבגד. עדויותיהם של עולי הרגל הראשונים מספרות כיצד המקום הזה הוקדש לתפילה, דווקא משום שכאן ישוע עצמו התפלל לאב. אדריכל הבזיליקה שנבנתה בין השנים 1922 ל-1924, אנטוניו ברלוצי. בפנים בולט הסלע שלפני המזבח. מדי יום מגיעים צליינים מכל העולם להתבונן במשמעות האירוע. הפסיפסים בצדי המזבח מתארים את בגידתו של יהודה איש קריות ואת רגע לכידתו של ישוע. על התקרה , שולבו סמליהן של 16 המדינות שתרומתן סייעה בהקמת הכנסייה, על הרצפה תוכלו עדיין להתפעל מהפסיפסים העתיקים, שרידי הכנסייה הביזנטית, שעליה נבנתה אז הבזיליקה. בעלייה לרגל השנייה בתענית, הנזירים הנציחו את ייסורי האדון. את סעודת האדון ניהל האב לוצ'יאנו פיירמרקו, ממשמורת ארץ הקודש, בהשתתפות כוהנים רבים. ובנוכחות נוצרים מקומיים ועולי רגל. בדרשתו, הדגיש האב אלסנדרו קוניליו את "הדרך שבה ישוע, כבן, הופך למשרת הצייתן ,כדי למלא את רצון הגאולה של האב המתבטא בו" האב אלסנדרו קוניליו, פרנציסקני מרצה במכון הפרנציסקני לחקר המקרא "הציות של ישוע במקום הזה הוא הציות של הבן. זהו הציות של מי שכבן שם את עצמו לחלוטין בידי אביו. ובנטישה על ידי האב, ישוע חי את המתנה המוחלטת של עצמו כי הוא גאל את היקר לנו מכל, שהם החירות שלנו, והרצון שלנו: זה הפך למושא להקרבת הבן לאב. וכל זה נעשה למעננו, כדי להצילנו מחטאנו. זו הגדולה שעשה כאן ישוע". ובמהלך מסע התענית הזה גם אנחנו יכולים ללמוד להקריב את עצמנו ולמצוא משמעות חדשה גם בסבל. האב אלסנדרו קוניליו, פרנציסקני מרצה במכון הפרנציסקני לחקר המקרא "אני מאמין שהדבר החשוב ביותר שישוע מלמד אותנו כאן הוא שגם אנחנו יכולים לשלב את הרצון שלנו, אפילו בסבל, עם רצונו של האב. לראות מאחורי הסבל שגם אנחנו יכולים לחיות את תוכנית האהבה של אלוהים אלינו ואל האנושות”. בתום סעודת האדון האב סיניסה סרברנוביץ', שומר כנסיית גת שמנים, ציין בדברי הברכה כיצד הקהילה נערכת לציון 100 שנה לבניית הכנסייה.