האב אנריקו מאיורנו - קפוצ'יני סטודנט למדעי ספר הקודש וארכיאולוגיה - ירושלים כמובן שישוע פגש אנשים רבים בדרך לגולגולתא. רבים מהם היו אדישים כי הם היו רגילים למחזה הזה - לראות אדם נידון למוות - ואחרים שבוודאי העליבו ולעגו לו. בתוך ההמון הזה, אנו זוכרים את שמו של אדם אחד, שמעון מקירין, שלווה של ישוע בדרך ייסוריו . בפרק השלישי במסענו במהלך התענית להיכרות עם אישיוּיוֹת מספר הבשורה שפגשו את ישוע בימי ייסוריו , אנו עוצרים היום בשלב החמישי של דרך הצלב . האב אנריקו מאיורנו - קפוצ'יני סטודנט למדעי ספר הקודש וארכיאולוגיה – ירושלים ספרי הבשורה מצביעים על כך שהחיילים עצרו אדם שחזר מהשדות, שמוצאו מקירניה שבצפון אפריקה. ייתכן שהוא נהג לעבור בדרך זו, או שהוא עבר במקרה... אבל מה שבטוח, זה שהחלק האחרון של הויה דולורוזה זה הנתיב ששמעון עבר בו , השלב החמישי של דרך הצלב מזכיר את הסצנה הזו בצורה מיוחדת . האב אנריקו מאיורנו - קפוצ'יני סטודנט למדעי ספר הקודש וארכיאולוגיה – ירושלים כל ספרי הבשורה מדגישים ששמעון נאלץ לשאת את הצלב של ישוע. אז עלינו להוציא את הדימוי המסוים הזה של אותו אדם מוכן, אדיב ואוהד. החיילים הכריחו אותו ! האב אנריקו מאיורנו - קפוצ'יני סטודנט למדעי ספר הקודש וארכיאולוגיה - ירושלים שמעון לא הכיר את ישוע. עם זאת, בחלק האחרון של דרך הייסורים של ישוע, שמעון היה האדם הקרוב ביותר לישוע. סביר להניח ששמעון נשא חלק מהצלב ואת החלק השני נישא על ידי ישוע, כך ביחד הם הלכו זה לצד זה בדרך אל צליבתו של ישוע . יכול להיות שזו היתה גם פגישה שקטה, אבל סביר להניח ששמעון שמע את אנקת איש הצלב. אין ספק שעיניהם נפגשו. אולי זה היה הרגע שבו שמעון הסכים לשאת הצלב עם ישוע. האב אנריקו מאיורנו - קפוצ'יני סטודנט למדעי ספר הקודש וארכיאולוגיה - ירושלים איננו יודעים מה קרה בגולגותא, אבל מבטו של ישוע כבש את שמעון לנצח. ספרי הבשורה אפילו מזכירים את שמות שני בניו "אלכסנדס ורופו", ואם זה מעיד על משהו, זה מעיד שהם היו ידועים על ידי הקהילה הנוצרית הראשונה ויתכן שהם היו מחבריה . האב אנריקו מאיורנו - קפוצ'יני סטודנט למדעי ספר הקודש וארכיאולוגיה – ירושלים אנו רואים את ישוע שוכב על האדמה מרוסק מתחת לצלב. אנו רואים את שמעון מקירין, שנשא את הצלב של ישוע, עומד מאחורי הצלב. אבל באותו רגע, ישוע עצמו היה זה שנשא שוב את הצלב של שמעון. לכן, השאלה שהסצנה הזו מציבה בפנינו היא: מי נושא את מי ? אנו ממשיכים את דרכנו בדרך הייסורים. נעלה כמה עשרות מטרים ונכנס, לפי המסורת, לביתה של ורוניקה .