לפי מקורות היסטוריים, גת שמנים, זכור עוד מימי קדם כמקום המקושר לייסוריו של ישוע האב איג'ינו אליאטה – פרנציסקני ארכיאולוג במכון הפרנציסקני לחקר המקרא הכנסייה מוזכרת במקורות, בסיפורי עולי הרגל העתיקים, כ"כנסיית התפילה", כי תשומת הלב של הכנסייה היא על אותה תפילה שישוע נשא בגת שמנים: "אָבִי, אִם תִּרְצֶה, הַעֲבֵר נָא מֵעָלַי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת אַךְ אַל יְהֵא כִּרְצוֹנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ." זהו מרכז המסר של המקום, תפילתו של ישוע". הכנסייה הנוכחית נבנתה בין השנים 1922 ל-1924. לצורך בנייתה שיתפו כמה מדינות פעולה עם תרומות גדולות, ולכן היא נקראת גם כנסיית האומות. המשימה לתכנן את הכנסייה החדשה הופקדה בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. האב איג'ינו אליאטה – פרנציסקני ארכיאולוג במכון הפרנציסקני לחקר המקרא "כאן זהו הסלע המרכזי של הבזיליקה ולפי המנהג הנוצרי, במרכזו, מול המזבח, יש את האלמנט האופייני ביותר, המעניין ביותר בתולדות הכנסייה. במקרה זה האלמנטים האופייניים ביותר מורכבים מהסלעים: הסלע שנמצא במרכז הבזיליקה הוא זה שמושך את עולי הרגל שבאים להעריץ אותו, לא עבור עצמו, אלא עבור מי שהתפלל עליו." האב סניסה סרברנוביץ שומר מנזר גת שמנים - ירושלים הכנסייה, כמו בכל שאר המקומות והקדשים בארץ הקודש, מקבלת תחילה את פני הצליינים והתיירים, לבסוף כל מי שמגיע לכאן. אנו מקיימים סעודות אדון ותפילות. ב-1 ביולי, חג דמו היקר של ישוע נחגג בבזיליקת הייסורים בגת שמנים עם יובל המאה לכנסייה. אנו נמצאים כאן היום כדי לציין את יובל המאה שנה לכנסייה זו , האבן הראשונה שלה הונחה ב- 17 באוקטובר 1919 על ידי הקרדינל פיליפו ג'וסטיני, מגן מסדר הנזירים הקטנים ושגריר הוותיקן בפלסטינה, לרגל המאה השביעית של יסוד משמורת ארץ הקודש. היו הרבה קשיים, מכשולים ושיבושים בעבודות, מסיבות פוליטיות ודתיות. אך הודות לעבודתם המהירה של כארבע מאות פועלים, התקיימה חנוכת גת שמנים ב-15 ביוני 1924. את סעודת האדון ניהל האב פרנצ'סקו פאטון, שומר ארץ הקודש, בהשתתפות הפרנציסקנים והכוהנים של קהילות ארץ הקודש. על אבן זו, על פי המסורת, ישוע התייסר . כאן הזיעה שלו הפכה לדם, המסומל על ידי עלי הכותרת של הוורדים האלה. במקום הקדוש הזה אנו מניחים את הכאבים והייסורים של האנושות. היום אנו חוגגים בצורה מיוחדת את דמו היקר ביותר של האדון ישוע המשיח כאן בגת שמנים, שם ישוע התפלל והזיע דם לאחר שיסד את רז לחם הקודש ולפני שנשפך את כל דמו כשמת למעננו על הצלב. האב פרנצסקו פאטון , פרנציסקני שומר ארץ הקודש חג הדם היקר ביותר קשור לחגיגת האוקריסטיה. בימי הביניים נחגג חג גוף האדון ודמו היקר. לאחר הרפורמה הליטורגית נערכה רק סעודת אדון אחת לציון חג גוף האדון ודמו . אולם, כאן בארץ הקודש מאחר ויש לנו את המקומות המיוחדים הללו אנו ממשיכים גם לחגוג את חג הדם היקר שהוא בדיוק דמו של ישוע, זה חייו שניתנו עבורנו. הערך של הדם היקר מובן היטב כאשר חושבים על המילים שהכוהן מבטא על גבי הגביע שהם דברי ישוע כשיסד את רז לחם הקודש. מובן שהדם שישוע נותן הוא חייו הניתנים מתוך אהבה אלינו לברית החדשה והנצחית. האב פרנצסקו פאטון , פרנציסקני שומר ארץ הקודש מנזרי ארץ הקודש חשובים מאוד לאמונתם של הנוצרים המקומיים ולאמונתם של עולי הרגל. הם מקומות הקשורים קשר הדוק לרגעים ולפרקים שאנו מוצאים בבשורות.