כנסיית ההלקאה

2021-03-24 16:49:31
עלייתנו לרגל לכבוד התענית, השבוע מתרחשת בלב העיר העתיקה בירושלים, בתחילת הויה דולורוזה. המסורת הנוצרית מציבה כאן שני רגעים של הפסיון של ישוע: ההלקאה וגזר הדין למוות. שני המקדשים המנציחים את האירועים הללו, צמודים למנזר הפרנציסקני, מקום מושבו של הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום. האב, קלאודיו בוטיני, מסדר הפרנסיסקנים סטודיום ביבליקום פרנציסקאנום מי שחוצה את ויה דולורוזה לא יכול שלא להיפגש, בין אם הוא רוצה זאת או לא, במתחם גדול מול בית הספר ממשלתי, בית ספר יסודי. ממול, לכיוון צפון, נמצא מתחם ההלקאה. האב, קלאודיו בוטיני, מסדר הפרנסיסקנים הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום כנסיית ההלקאה הינה ימי הביניימית, כמו גם כל המסורת שקובעת כאן את הרגעים המרכזיים של הפסיון של ישוע. ישוע התפלל בגת שמנים, בזמן שהוא נעצר ונלקח למצודת אנטוניה. ההנחה היא כי זהו אתר המצודה מכיוון שבסוף המאה ה-19 נמצאה בו רצפה רומית עתיקה, מתוארכת לאחר תקופת ישוע, שקיבלה את השם ליטוסטרוטוס, כלומר "רצפה מרוצפת אבן": זו החצר בה יתקיים משפטו של ישוע. כנסיית ההלקאה נבנתה במקור על ידי הצלבנים במאה ה -12 ולאחר מכן ננטשה. בשנת 1838 הכנסייה נקנתה על ידי הפרנציסקנים ונפתחה מחדש. האדריכל ברלוצי שיחזר אותה בשנת 1929 בהקפדה על שמירת הסגנון האופייני לימי הביניים, ושימר את הקיר המקורי כדי לקשר אותו למסורת העתיקה. חלונות הויטראז' של קמבלוטי מתארים את פסק דינו של פונטיוס פילטוס, את הלקאתו של ישוע ושחרורו של בר-אבא. על כיפת הקפלה ישנו איור של כתר הקוצים. האב, קלאודיו בוטיני, מסדר הפרנסיסקנים הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום בקפלת ההרשעה אנו מוצאים לא רק את הריצוף מהתקופה הרומית, גם אם מאוחרת לתקופתו של ישוע, אלא גם חלק מהבניין המקורי שנשמר. בסוף המאה ה -19 הוסרו היסודות והממצאים הארכיאולוגים שנותרו והפרנציסקנים בנו את קפלת ההרשעה ב-1904. קפלת ההרשעה נבנתה מחדש בשנת 1904 על ידי האב וונדלין הינטרקוזר על חורבות כנסייה ימי הביניימית. שם הכנסייה העתיקה אינו ידוע; הקפלה החדשה קיבלה את שמה בעקבות הריצוף אשר מורכב מלוחות רחבות ונפרס עד מקדש אנא האיש הסמוך. הריצוף שויך כחלק מהליטוסטרוטוס, בו פילאטוס קבע את מושבו לפסיקת גורלו של ישוע וממנו הוא יצא כשהוא נושא את הצלב. האב, קלאודיו בוטיני, מסדר הפרנסיסקנים הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום המסורת הנוצרית, לא זאת בלבד ששימרה את העדויות ההיסטוריות, אלא גם עדויות מאוחרות יותר שהוגנו על ידי הפיוס, והמסירות נוצרית. כך בקפלת ההרשעה ישנו ייצוג קלאסי של "אנא האיש": ישוע חובש את כתר הקוצים ומוצג בפני הקהל, וישוע - בשני פסלי עץ יפהפיים - שלוקח את הצלב ונושא אותו על כתפיו. בתוך הקפלה הקטנה הזו יש גם ייצוג נוסף. הקרטונאים סאקווגנה, שהיו משפחה מפורסמת בסוף המאה ה-19, אחראים על ייצוג זה. מתוך מחשבה על המיסטיקה הנוצרית, הייצוג מתאר את יוחנן האבנגליסט - תלמיד אהוב על ידי אדוני, יחד עם מרים המגדלית מרימים רעלה כדי למנוע ממרים לראות את גופו החבוט והפצוע של ישוע. האב, קלאודיו בוטיני, מסדר הפרנסיסקנים הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום זו סצינה הלקוחה מהמסורת הרוחנית הנוצרית: קיימת בתפילת חג מרים, אשר משויכת לצדיק בונאונטורה. אלו שני רגעים הקשורים לפאסיון של ישוע ומאוד חשובות לעולים לרגל, אשר מתחילים ממש ממיקום זה בצעדת הויה דולורוזה. מול הכניסה יש גם את מוזיאון המולטימדיה, המציג את הויה דולורוזה, ואת המוזיאון המכיל את האוספים הארכיאולוגיים של הסטודיום ביבליבום פרנסיסקאנום. ה- SBF הינו מוסד מדעי למחקר והוראה אקדמית של כתבי הקודש וארכיאולוגיה של הארצות התנ"כיות. נוסדה על ידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית ב1901 ופועלת באופן עקבי מאז 1924. קבוצת ארכיאולוגים, לכבודם נקדיש תכנית מיוחדת, בתקופות שונות ערכה חפירות ארכיאולוגיות וגילתה את המקומות הקדושים החשובים ביותר בארץ הקודש. התכנית המדעית של SBF משלבת בין אמונה ומדע. האב, קלאודיו בוטיני, מסדר הפרנסיסקנים הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום על מנת להמחיש כי האמונה אינה מפחדת מהמדע: מדובר במחשבה והשתקפות שונים, אך לא מנוגדים. הוא שנתן לאדם את החוכמה גם העניק לו את האפשרות לאמונה. אנחנו לא תאים אטומים. התבונה והאמונה אינן סותרות אחת את השנייה אלא הן שתי דרכים להסתכל על המציאות: זו שעולה על הכלל, המציאות האלוקית, אך גם זו האנושית. האמונה היא שמובילה אותנו לזכור את רגעי הפסיון, מותו ותחייתו של ישוע במקומות בהם אלו התרחשו. בשבוע הרביעי של התענית, העלייה לרגל של הקוסטודיה הגיעה לכנסיית ההלקאה, שם האב אלסנדרו קוניגליו הנחה את המיסה הקדושה, מזכיר הסטודיום ביבליקום פרנציסקאנום, ואילו את הדרשה הנחה האב לוקאס פופקו, הדומיניקני שליווה את הליכת התענית. בשבוע שלאחר מכן - החמישי של התענית -, תשומת הלב הוסטה רק מספר צעדים הצידה: הפעם האירוע התקיימה בקפלת ההרשעה, בראשותו של האב גרגור גייגר, ובליווי האב אנריקה ברמח׳ו - ממונה המנזר - יחד עם כהני הדת של הקוסטודיה ומאמינים מקומיים. הדרשה הועברה על ידי האב פרדריק מאנס. שני אירועים קרובים מאוד זה לזה בתוך סיפור הפסיון של ישוע, כמה ימים לפני תחילת השבוע הקדוש.
"מות קדושים בנצרות: מסע של אמונה לעבר חיי נצח"

לרגל הקנוניזציה של חללי דמשק, שהקריבו את חייהם כעדות לאמת ולאמונה, ארגנה משמורת ארץ הקודש ב-16 בנובמבר סימפוזיון במנזר המושיע הקדוש בירושלים, שכותרתו "מות קדושים בנצרות, מסע של אמונה לעבר חיי נצח ". הסימפוזיון עסק בארבעה נושאים: הראשון היה העדות באמונה הנוצרית על פי ספר הקודש, השני היה אבות הכנסייה ותפיסת מות הקדושים בנצרות, השלישי היה סיפורם של חללי דמשק, האב עמנואל רואיס וחבריו. , והרביעי היה מות קדושים ברוחניות הפרנציסקאנית ובאתגרים עכשוויים לנוצרים בארץ הקודש.